After completing his term as City Manager, Efi was appointed chairman of Histadrut Givatayim. One of his most important initiatives was to enable arrangement of doctor’s appointments with the HMO by telephone – until then it was customary to receive patients in order of arrival. On collaboration with HMO CEO Avigdor Kaplan, Efi also initiated the national pilot of computerization of HMO clinics. Avigdor Kaplan later led the first institute for the prevention of heart disease in Givatayim.
בשנת 1984 אחרי חמש שנים בתפקיד מזכיר העיר ומנהל המנגנון ודובר העירייה (לימים מנכ”ל העירייה), אפי שטנצלר יצא לחל”ת על מנת להתנדב לעמוד בראש מטה הבחירות האישי של שמעון פרס ז”ל, שעמד אז בראש מפלגת העבודה. הבחירות הסתיימו בתיקו בין גוש השמאל לגוש הימין. בראש מפלגת הליכוד עמד אז יצחק שמיר ז”ל ויחד עם פרס הם החליטו על כהונה ברוטציה, אותה יתחיל פרס. עם סיום הבחירות אפי חזר לתפקידו בעיריית גבעתיים.
פרס הכיר את אפי כבר במערכות הבחירות שהתקיימו בשנים 1977 ו-1981 בהתמודדות מול יצחק רבין ז”ל ומנחם בגין ז”ל. אפי עשה רושם טוב על פרס בניהול מטה הבחירות ופרס שחזר מביקור בארה”ב, התייעץ עם יועצו האמריקאי והציע לאפי תפקיד חשוב – להיות ראש המטה שלו ולהיות אחראי על ההוצאה לפועל של החלטות הממשלה (בדומה לתפקיד ראש צוות הבית הלבן שהיה נהוג אז בארה”ב ופרס התרשם ממבנה תפקודי זה). מנגד עמדה על הפרק הצעתו של ח”כ מיכה חריש, התמודדותו של אפי לתפקיד מזכיר מועצת הפועלים של העיר גבעתיים. לבסוף הודיע אפי לפרס שהוא מודה לו על האמון, אולם הוא מעדיף להתמודד לתפקיד מזכיר מועצת פועלי גבעתיים ולהיבחר בזכות עצמו.
אפי התכונן היטב לבחירות. הוא החליט ללכת על בחירות בסגנון “אמריקאי”. סגנון שהיה זר מאוד להסתדרות באותה עת (כיו”ר ההסתדרות הכללית כיהן ירוחם משל). אפי הכין תכנית מהפכנית להסתדרות המספקת שירותים לחבריה בסגנון שונה. ריכז פעילים צעירים ויצר רוח שונה במהלך הקמפיין. הוא היה המתמודד צעיר ביותר. המאמצים נשאו פרי והוא זכה ברוב מוחץ מול מועמד הליכוד אברהם מיקא. מיד עם כניסתו לתפקיד אפי החל לעבוד וליזום. אחד הדברים הראשונים אליהם שם לב היה תפוקת העובדים במקומות העבודה, אפי שרצה לשפר את תנאי התעסוקה התרכז ביצירת מקורות תעסוקה המושתתים יותר על מחשוב והיי-טק. חשוב לזכור שבתקופה הזו – אמצע שנות ה-80′ של המאה העשרים, המחשבים בארץ עוד היו רק בחיתוליהם (תקופת הקומודור וה-DOS) ואפי הקים את המרכז הציבורי הראשון ללימודי המחשב בישראל.
באותה תקופה מועצת הפועלים הייתה אחראית על כל מוסדות, מפעלי ושירותי ההסתדרות (בנק הפועלים, קופת החולים וכד’). באותה תקופה תדמיתה של ההסתדרות הייתה מאוד נמוכה. אפי השתדל לשנות את תדמיתה על ידי הענקת שירותים חדשים וכן לשפר את רווחת העובדים, תושבי העיר ולפעילות משפחותיהם בשעות הפנאי. כך הקים את תזמורת כלי הנשיפה, בניתוחו של יעקב קלינג ז”ל, את חבורת הזמר “גגות אדומים” בניצוחו של אילן גלבוע ואת להקת המחול בהדרכתו של עמוד קב שאף זכתה במקום הראשון בתחרות בינלאומית של להקות מחול
(פסטיבל אגריג’נטו בסיציליה). בפסטיבל זה השתתפו כ-40 להקות מ-40 מדינות, כולל התזמורת של משמר המלכה הבריטי. היה זה הישג משמעותי מאוד עבור ההסתדרות. להקה נוספת שהוקמה על ידי ההסתדרות הייתה להקת המחול “צבר” לריקוד קלאסי וג’ז בהדרכתה של ברכה צמח, אשר הופיעו מדי שנה בגבעתיים וברחבי הארץ, כמו גם הופעות ברחבי בעולם. מדי פעם הצטרפו אליהם “דץ ודצה”, הלא הם הצמד אורנה ומשה דץ.
בחזרה אל העובדים, אפי ארגן את ועד העובדים הראשון בתחום ההיי-טק בישראל. באותן שנים ההיי-טק עוד היה בחיתוליו והמעסיקים והעובדים ישבו שהיות ומשכורתם גבוהה יותר מהמגזר הציבורי, אין להם צורך בבחירת ועד שייצג אותם וידאג לזכויותיהם. אפי פנה לקוניק, מנכ״ל חברת קונתהל, שהסכים להקים ועד עובדים בחברה, לאחר שאפי הבטיח לו שהוועד יראה את טובת החברה והעובדים מול עיניו. ״לשם כך״, אמר אפי, ״עליך לשתף את הוועד בתכניות לאורך הדרך״ – ואכן תוצאות החברה השתפרו ולימים היא נקנתה על ידי חברת נס טכנולוגיות. אפי גם רצה לקדם יוזמות ברמה הלאומית ודאג להקים יחד עם מיכאל לוי מנכ”ל חברת נילית את פורום תעשיינים צעירים ומזכירי מועצות הפועלים הצעירים. המטרה הייתה ליצור תדמית טובה יותר להסתדרות ברמה הלאומית מחד ולגרום לראשי התעשייה להאמין שטובת העובדים היא גם טובת התעשיינים ומפעליהם.
מלבד הדאגה לדורות הצעירים, לאפי היה חשוב שלא להזניח את האזרחים הוותיקים. באותם שנים הקים את המכללה לגמלאים – הראשונה בגבעתיים. במסגרת המכללה לגמלאים שפעלה במרכז שרת, גמלאי העיר היו נפגשים אחת לשבוע ולומדים ברמה אקדמית מטובי המרצים. בנוסף, הקים אפי גם מועדוני גמלאים ועוד.
אחת מהיוזמות הנפלאות של אפי, בתפקידו כמזכיר מועצת הפועלים, הייתה הזמנת תור לביקור אצל הרופא בקופת החולים באמצעות הטלפון. אפי שבביקוריו לבדיקת רמת השירות במרפאות קופת החולים בגבעתיים, ראה את השתרכות התורים, הזמן המבוזבז וההמתנה, הוויכחים בין הבאים בשערי המרפאה וזאת משום שבאותה תקופה התור היה נקבע על פי מספר ו”כל הקודם זוכה”. יוזמה זו זכתה לברכת מנכ”ל קופת החולים אשר קבע לבצע פיילוט באחת המרפאות, אותה צייד במכשירי טלפון ואפי יחד עם צוות מתנדבי מועצת הפועלים והודעות לחברי הקופה השייכים לאותה מרפאה, הודיעו על השינוי. מספר חודשים לאחר הצלחת הניסוי, כל המרפאות בגבעתיים עברו לשיטה זו, ולאחר מכן קופת החולים הכללית ערכה את השינוי בכל רחבי הארץ.
בהמשך ישיר ליוזמת “הזמנת התור באמצעות הטלפון”, הוביל אפי את מהפיכת מחשוב מרפאות קופת החולים בגבעתיים כפיילוט ארצי. פיילוט זה נעשה בשיתוף עם אביגדור קפלן, שהיה אז מנכ”ל קופת חולים כללית ורון שפיר מנהל מחוז דן בקופת החולים. עוד בתחום הבריאות, הוביל אפי שטנצלר את פתיחת המכון הראשון למניעת מחלות לב יחד עם פרופ’ אופנהיימר, קרדיולוג ותיק ומוערך. בעת כהונתו אפי דאג מאוד לטפח את הנוער בגבעתיים והשקיע רבות בתנועת הנוער העובד והלומד. כך הפך קן בורוכוב בגבעתיים לגדול ביותר בארץ ונחשב עד היום, יותר משלושה עשורים אחרי, לאחד מקיניה הגדולים והמפוארים ביותר בישראל.
אפי דאג לטפח את הספורט, הקים את החוג לירי בחץ וקשת. לימים חבר חוג הקשתים ירון טל קולסניק זכה באליפות ישראל ואירופה לנוער. בחוג השתפו מאות מהתושבים – ילדים, נוער ומבוגרים. אפי יחד עם קשת המועדון אמנון ויינשטין, בונה הכינורות המפורסם, יצרו חיבור מעניין עם הכנר המחונן ומנהל התזמורת הקאמרית הישראלית שלמה מינץ, אשר הביא את נגני הקשת של התזמורת הקאמרית לירות בחץ וקשת במועדון הקשתים. יוזמה זו הביאה לייסוד “המרכז למוסיקה קשת אילון” שבקיבוץ אילון בגליל המערבי. פרויקט זה ממשיך להתקיים עד היום, בקיבוץ כפר בלום שבאצבע הגליל.
חוגים רבים שהחלו בגבעתיים ביוזמתו של אפי מתקיימים עדין, בימים אלה. ביניהם גם חוגי השח-מט ובית ספר לכדורסל שהיה אז הגדול בארץ. בית הספר לכדורסל הורחב בצורה משמעותית בעת כהונתו של אפי, על ידי מזכיר הפועל גבעתיים מיכה שמבן, שהיה מאמן כדורסל ומחנך למופת. בית הספר לכדורסל פעל בכל בתי הספר בעיר וממנו צמחו שחקנים ששיחקו גם בנבחרת ישראל. הקבוצה הבוגרת אף העפילה בתקופה זו לליגה הלאומית וזכתה באליפות היסטורית. בין הבולטים שלמדו בבתי הספר לכדורסל של הפועל גבעתיים והגיעו לנבחרת ישראל היו יובל אשכנזי, גור שלף, דורון שפר, יוסי קאשי ועוד.
אפי כמזכיר מועצת פועלים הוביל מאבקים רבים ביניהם גם מאבקים פוליטיים, הוא חבר ליצחק ירון ראש העיר ויחד עם חניכי תנועות הנוער בגבעתיים גרמו לגירושו של מאיר כהנא שערך פרובוקציה והפגנה בעיר גבעתיים.את אותו הלילה בילה אפי יחד עם מי שהיה מזכיר הנוער העובד והלומד – קיני בורוכב ולימים מנכ”ל החברות חלמיש ועמיגור – יובל פרנקל, בתחנת המשטרה. בתקופת כהונתו של אפי שטנצלר זכתה מועצת הפועלים של גבעתיים בתואר מועצת הפועלים המצטיינת.
במקביל לכהונתו כמזכיר מועצת הפועלים כהן אפי כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות והתמודד לתפקיד חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (ממשלת ההסתדרות). על משבצת נציג מזכירי מועצות הפועלים הוא זכה בהתמודדות וכיהן עד 1993 כחבר הוועדה המרכזת. באותה עת כיהן כמזכ”ל ההסתדרות ישראל קיסר, אשר העריך מאוד את אפי ופעילותו והוא ביקש מאפי שיציגו בוועד הפועל כמועמד ליו”ר ההסתדרות. אכן אפי הציג אותו לכל חברי הוועד הפועל וכל המפלגות והסיעות בחרו בו פה אחד. בתקופה זו ביקש ממנו קיסר בין השאר לארגן את ועידות ההסתדרות שהתקיימו בירושלים ולראשונה אפי דאג שהדגל האדום לא יתופף על הבמה, אלא רק דגלי ישראל וההסתדרות. על כך קמה תרעומת גדולה של יצחק בן אהרון, אולם אפי לא נכנע. באותה עת האינפלציה בארץ השתוללה ומצבם של חלק ממפעלי חברת העובדים היה רע מאוד (כור, תיעוש, הסנה, סולל בונה ועוד) ובישיבות הוועדה המרכזת אשר התקיימו בימי ראשון במקביל לישיבות הממשלה, קיסר באחת מהישיבות דרש להעלות את שכר העובדים במפעלי ההסתדרות. אולם, מצבם היה קשה מאוד והם לא יכלו להעלות את השכר. קיסר נהג בתום הישיבות לקרוא לאפי לחדרו ולהתייעץ ושאל את אפי מה דעתו בנדון. אפי אמר לו שבמידה והוא יעמוד על דעתו אזי המפעלים יגיעו לפשיטת רגל ולכן יש לעשות רה-ארגון.
במקביל כיהן אפי בהתנדבות גם כחבר הועדה המנהלת של חברת העובדים בראשות ישראל קיסר. בין חברי הוועדה היו בני גאון, עמירם סיוון, שייק’ה גביש, אביגדור קהלני, רענן כהן, איתן אבניאון ועוד. לאור מצבם הקשה של המפעלים והחברות של ההסתדרות באותה עת, טען אפי בפני ישראל קיסר שהשיטה שבה פועלת חברת העובדים, על פיה חברה שמרוויחה תסבסד מפעל שמפסיד – לא יכולה להתקיים יותר במציאות בה נתונה מדינת ישראל, וכל מפעל בפני עצמו חייב להיות כמרכז רווח והפסד. זאת על מנת שעובדים ידעו ויזדהו עם מקום עבודתם. כשסולל בונה הגיעה למשבר גדול, הציע אפי לישראל קיסר לצמצם את מצבת כוח האדם שבאותה עת מנתה למעלה מ-10,000 עובדים (סולל בונה ישראל, סולל בונה ארצות חוץ, חירות). ישראל קיסר אשר היה גם מגן העובדים כיו”ר האגף לאיגוד מקצועי, אמר שההסתדרות לא יכולה גם לדרוש מהממשלה לשלם תוספות שכר ולא לפטר עובדים. על מנת שלא יהיה שותף לפיטורי עובדים, ביקש ישראל קיסר מאפי לעמוד בראש ועדה להתייעלות חברת סולל בונה. בוועדה כיהנו גם מאיר גת מנהל האגף לאיגוד מקצועי ועו”ד בני כהן והמנגנון צומצם באלפי עובדים שלא פוטרו – אלא הוצאו לפנסיה ופנסיה מוקדמת.
© כל הזכויות שמורות לאפי שטנצלר. 2021 | נבנה ע״י פאפגאי דיגיטל.
