מהפך בחינוך הירוק

(חינוך ירוק. מאמר דיעות)

מאת: אפי שטנצלר, יו”ר קק”ל

בחיי היום-יום הפסקנו כבר לשים לב לאשפה המתגוללת אצלנו בראש חוצות. האדם הוא יצור סתגלני. מתרגלים. אבל כאשר מתגלגלים אלינו אורחים מחו”ל ואנו יוצאים אתם לטיול קצר ברחבי ישראל, הבושה אוחזת בנו ולא מרפה. מעצמת ההייטק והטכנולוגיה נראית כמו מדינת עולם שלישי. לכלוך בכל פינה. 

אין מדובר רק בעניין של אסתטיקה. ללכלוך  בצדי כבישים, בטבע ובערים, יש השלכות שליליות רבות. בעלי חיים שמחפשים באשפה מזון בולעים שקיות ניילון, נפצעים ואף מתים משברי זכוכית וקופסאות שימורים. אשפה משמשת מדגרה למזיקים ולמחלות. אשפה היא ביטוי לזלזול בחברה.  

אני מרשה לעצמי לומר שבארץ נקייה יותר, יש פחות פשעי אלימות.

הדברים הגיעו לידי כך שבמקומות רבים תושבים מעדיפים לשלם דמי כניסה למקום בילוי, העיקר שיבוא מישהו וינקה אחריהם. כמעט ולא עולה על דעתם שגם להם עצמם יש תפקיד בשמירה על הניקיון.

קרן קימת לישראל, הגוף הסביבתי הגדול בישראל, החליט להרים את הכפפה, או אם תרצו – להסיר אותה – ולחולל מפנה בהתנהגות של הישראלי באשר לשמירת הניקיון. הרעיון הוא – לקיחת אחריות אישית. ואגב, אנחנו נעשה זאת בד בבד עם המשך פתיחת היערות והחניונים של קק”ל לציבור ללא תשלום. קק”ל מעמידה לרשות הציבור 1.3 מיליון דונם של יערות נטועים וחורש טבעי, תוך השקעה אדירה בבניית חניונים ומצפורים, שילוט וסלילת שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל.

לשם כך אנחנו מכריזים על מהפח – הסרת פחי האשפה מנוף היער הישראלית. בשמיעה ראשונה זה נשמע לא הגיוני. מה אנשים שמבלים ביער אמורים לעשות עם האשפה שהם מייצרים? אבל כשחושבים על זה מעט, ברור שזה הדבר הנכון לעשותו. פחי אשפה הפזורים בפינות היער הנידחות, מתמלאים במהירות. קשה מאוד לאסוף את האשפה מהשטח. פחי האשפה עולים על גדותיהם והופכים למרכזי איסוף פסולת. התוצאה היא שהיער כולו מתלכלך. יתר על כן, עצם הימצאותו של פח אשפה בטבע הוא מפגע סביבתי.

מה בסך הכל אנחנו מבקשים בגישה החדשה? שאנשים יקחו אחריות אישית. נבצר מבינתי להבין מדוע עטיפה של חטיף, אחרי שהוא נאכל, הופכת למטרד שחייבים להיפטר ממנו באופן מיידי. מדוע קליפה של תפוז, או שיירי מזון בכלל, נתפסים דקה אחרי הארוחה כפצצת זמן? לא יקרה שום דבר רע למטייל שיכניס את האשפה האישית שלו לתוך שקית ניילון ובגמר הבילוי ביער יניח אותה במיכל גדול שקק”ל מציבה במקום בולט בכניסה ליער, או לחניון.

אני ממליץ גם לגופים אחרים של שמירת טבע לנסות את השיטה. זה יעזור לשמירת הטבע, יקל על החדרת המסר לציבור ויועיל לכולנו. 

יריית הפתיחה של המהפח ושל הגישה לאחריות אישית תתבצע ביום הניקיון הבינלאומי, שייתקיים השנה ב-13 בספטמבר. קק”ל מובילה את היוםה זה בישראל כבר 12 שנה. בשנה שעברה השתתפו ביום הניקיון שלנו 280,000 מתנדבים, מכל מגזרי האוכלוסייה. רתמנו לפרויקט יותר מ-250 רשויות. המתנדבים באים מכל מגזרי האוכלוסייה – תלמידים וחיילי צה”ל, חילוניים ודתיים, דרוזים וערבים ואפילו אסירים. 

זהו הפנינג של ניקיון. האשפה נאספת בשקיות מיוחדות ומתכלות. אנחנו מאמינים שמי שמנקה, לא ילכלך שוב ויעביר את המסר לסביבה החברתית שלו. אין דרך אחרת.  

הכוונה שלנו להביא את החינוך הירוק לכל בית ספר בישראל. אנחנו מתכננים לבנות כיתות לימוד פתוחות בבתי הספר ברחבי הארץ. זה פרויקט ענק, שנשקיע בו 30 מיליון ש”ח. כל בית ספר, שיאמץ את הערכים החינוכיים והסביבתיים של קק”ל, יזכה בכיתה כזו. אנחנו מקווים שבאמצעות “הפינה הסביבתית” ילמד כל תלמיד לקחת אחריות אישית על הסביבה.