הנגב: המנוף הכלכלי והחברתי של ישראל

לפעמים נדמה שהנגב הוא כמו מזג האוויר. מדברים עליו הרבה, אבל עושים מעט מאוד. אפי שטנצלר, יו”ר קרן קימת לישראל, מודיע שהדברים הולכים לשנות כיוון. “המתמטיקה פשוטה”, אומר שטנצלר, וממש לא הגיונית. הנגב תופס כ-60 אחוזים משטחה של מדינת ישראל, אבל בנגב מתגוררים רק כשמונה אחוזים מהאוכלוסיה. גלובס זה עיתון עסקים. אני בטוח שכל קורא יבין מיד שבהשקעה נכונה, מנוע הצמיחה של הכלכלה והחברה הישראלית נמצא בנגב.

ש. עכשיו נזכרתם?

הנגב שייך למדינת ישראל לא מעט בזכות קק”ל. בשנת 1938 קבעה תכנית החלוקה של האו”ם שהנגב יישאר מחוץ לתחומי המדינה היהודית המיועדת. התגובה של קק”ל הייתה לרכוש אדמות. בשנת 1943 העלתה קק”ל את המצפים גבולות, רביבים ובית אשל, מקומות שבהם לא הייתה אחיזה יהודית כלל. אחר כך עלו 11 הנקודות. אלמלא כל זאת, ייתכן שהנגב לא היה בידינו.

ש. ומה קרה מאז?

במשך זמן רב ממשלות ישראל לא העניקו לנגב את תשומת הלב הראויה. עכשיו זה עומד להשתנות. קק”ל עומדת להשקיע בנגב מיליארד ש”ח, ואנחנו בטוחים שההשקעה הזו חיונית למדינת ישראל ותניב פרי שיועיל לכולנו. אגב, קק”ל משקיעה ומפתחת את  הנגב לא מהיום. השקענו הרבה בפיתוח גם התחום התיירות. פארק תמנע הנהדר, פארק נחל באר שבע, פארק גולדה, הטיילת במצפה רמון  ועוד פרויקטים רבים .

השקענו הרבה גם בפיתוח החקלאות בנגב. ב-30 השנים האחרונות הכשירה קק”ל בנגב יותר מ-120,000 דונם שטחים לחקלאות. העברנו 15,000 דונם פרדסים מהשרון. פיתחנו ענף מדגה המבוסס על מים מליחים ומי שעובר ליד רביבים לא יכול להתעלם מ-5,000 דונם כרמי זיתים חדשים.

השקענו גם במו”פ החקלאי, שמצעיד את החקלאים בנגב להישגים בלתי רגילים. 460 משקים מייצאים בערך 60 אחוז מתוצרת הירקות הטריים של ישראל. זוהי דוגמה לפוטנציאל הכלכלי האדיר שטמון בנגב ואנחנו נמשיך לפתח אותו.

ש. איך אתם מתכוונים לפעול?

ראשית, בהרחבת ההתיישבות בישובים קיימים ובהקמת יישובים חדשים. אנחנו עושים את זה כל השנים. בשנות ה-70′ פיתחנו את התשתית של יישובי חבל הבשור ואחר כך  את חבל פתחת שלום. ביישובים האלה נקלטו רבים ממתיישבי צפון סיני, שפונו בעקבות הסכם השלום עם מצרים. היום האזור הזה הוא אחד מאסמי התבואה של ישראל.

אנחנו פועלים עם תנועת ההתיישבות שלנו – “תנועת אור”. לאחרונה העלינו על הקרקע שבעה יישובים חדשים במערב הנגב, שבהם גם נקלטו מפוני גוש קטיף. היישובים האלה כבר מייצאים תוצרת חקלאית לחו”ל. עוד יישוב נמצא בהקמה ואנחנו מתכננים כבר את הקמתם של שלושה יישובים חדשים.

ש. ומה באשר לערי הנגב?

אנחנו מתכוונים לחזק גם  יישובים עירוניים בנגב. המטרה שלנו היא להביא לנגב בשנים הקרובות עשרות אלפי מתיישבים חדשים, אוכלוסיות צעירות וחזקות, שישנו את מפת ההתיישבות בנגב. ברור שמספרים כאלה יכולים להיקלט רק אם השתתפות הערים בפיתוח וקליטת אוכלוסיות חדשות.

כיום, בעשור השני של המאה ה-21, נוכל למשוך אוכלוסייה צעירה וחזקה לנגב רק אם נספק לה איכות חיים שאינה נופלת מזו של מרכז הארץ, ואפילו עולה עליה. אנחנו רוצים שאנשים יגיעו לנגב לא מפני שאין להם ברירה, אלא משום שימצאו בו תנאים שאינם קיימים במקומות אחרים.

לכן, קק”ל מתכוונת להוביל שינוי בהתייחסות הסביבתית למקום המגורים בנגב. אחד הפרויקטים שנרקמים בימים אלה הן “שכונות ירוקות”. אלה הן שכונות שיתוכננו מראש לחסוך במשאבים סביבתיים. בשכונות האלה ישתמשו במים ממוחזרים ובאנרגיה חשמל סולרי במידה שאיננה קיימת במקומות אחרים. התכניות נמצאות כבר בשלב מתקדם. בחרנו שני מקומות לפיילוט – נוה זוהר בים המלח ושכונה ירוקה לדוגמה במצפה רמון. בקרוב נכריז על תחרות בינלאומית להצעה אדריכלית. בהתאם למודל שיזכה, קק”ל תפרוש את חסותה גם על הקמת שכונות ירוקות במקומות אחרים בישראל.

ש. ומה עם מקורות פרנסה, חיי תרבות, חינוך? אלה הדברים שמעניינים את התושבים.

הבעיה של הנגב היא שהאזור לא הגיע למסה קריטית של אנשים. אני מאמין ששיפור איכות החיים והתדמית של הנגב הוא הבסיס. זה הדבר שגורם לתושבים להזדהות עם מקום המגורים שלהם. כאשר תיווצר מסה קריטית של תושבים, הכל יתרחש כאילו מאליו. איכות התעסוקה תעלה ואיתה רמת החינוך, הרפואה וחיי התרבות. הנגב יתעורר לחיים. זהו מנוע הצמיחה שעם ישראל מייחל לו.

יקרה עוד דבר. גם ערך הנדל”ן בנגב יעלה. אם הביקוש למגורים בנגב יגברו, זה יצמצם את הביקוש למגורים במרכז ושם מחירי הנדל”ן ירדו. זהו הצדק החברתי שכולנו שואפים אליו.

ש. האם המהפכה שאתה מתאר תשפיע על כל מגזרי האוכלוסייה?

אנחנו פועלים בנגב ובישראל כולה בכלל למען כל מגזרי האוכלוסייה, ללא כל אפליה. בדצמבר של שנת 2012 הנחנו את אבן הפינה לפרויקט ואדי עתיר, ביישוב הבדווי חורה. זהו פרויקט אקולוגי-חברתי יוצא דופן, ראשון מסוגו בישראל. החווה תעסוק בפרויקטים כגון הגברת פוריות הקרקע, מִחזור מים, ועיבוד תוצרת חקלאית וצמחי רפואה על פי המסורת הבדווית. חלק חשוב בפרויקט הוא קידום מעמד האישה בחברה הבדווית.

גם יישובים אחרים בנגב זוכים לטיפוח של קק”ל. אנחנו מכינים תכנית שיקום לגדות הנחל שעובר ברהט, ובונים פארקים ביישוב שגב שלום ובמקומות נוספים.

לכל תושבי האזור, בלי יוצא מן הכלל, מגיעה הזכות ליהנות מהמשאבים הטבעיים של הסביבה שבה הם חיים. אני מאמין שרק שילוב מלא ואמיתי של תושבי הנגב כולם, יביא לשגשוגו של האזור.