110 שנים של ציונות

קק”ל נולדה בקונגרס הציוני החמישי, שנערך ב-29 בדצבמר 1901. צירי לידה קשים ליוו את הולדתה. בהצבעה הראשונה הצביעו נגד ייסוד קק”ל 81 קולות, ומולם הצביעו 54 בעד. הסיבה לכך הייתה שהתקנון שמגדיר את סמכויות קק”ל טרם נוסח. בנימין זאב הרצל לא נכח באולם הקונגרס בעת ההצבעה וכששמע על התוצאה, מיהר לשם כרוח סערה. וכשהרצל רוצה – אין זו אגדה. נביא הציונות המודרנית מצא עילה טכנית לפסילת ההצבעה ושלהב את הרוחות באולם הקונגרס בבזל: “ברשותכם להחליט לדחות את הקמת הקרן לעוד שנתיים או עד לימות המשיח”, אמר. בהצבעה החוזרת אמר הקונגרס את דברו והצביע בעד ייסוד קק”ל.

זה היה הרגע שבו העם היהודי עבר מדיבורים למעשים ויצר לעצמו את הזרוע להגשמת חלום הדורות: גאולת הארץ ושיבה לארץ ישראל. ברשימה זו נסקור קמצוץ מהעשייה של קק”ל מאז נוסדה ועד ימינו אלה.  

עשור ראשון. 1901 – 1910

המשימה הראשונה של קק”ל הייתה לגרום לעם היהודי הגולה והמותש להאמין בעצמו. האמצעי: הקופסה הכחולה. הקופסה הכחולה נמצאה בביתו של כל יהודי כמעט. כל מי ששלשל שם כמה מעות, חש שותף במפעל הציוני והחל להאמין בו. גם בולי קק”ל, שהביאו את נופי הארץ ואת נקודות היישוב בה, החדירו בעם געגועים ואמונה באפשרות לשוב למולדת.

כבר בשנה הראשונה לפעילותה זכתה קק”ל ב-200 דונם קרקע בחדרה, תרומתו של יצחק גולדברג, מראשוני חובבי ציון ברוסיה. כעבור שנים אחדות אִפשרה תרומה נוספת שלו לרכוש אדמה בהר הצופים בירושלים, שעליה הוקמה האוניברסיטה העברית.

רכישת האדמה הראשונה של קק”ל התבצעה בשנת 1904 בכפר חיטים. עוד באותה שנה נרכשו 2000 דונם ראשונים מאדמות חולדה ו-1600 דונם ראשונים מאדמות בית עריף, לימים בן שמן. אחר כך באו אדמות אום ג’וני, שהפכה ברבות הימים לדגניה – אם הקבוצות והקיבוצים. דונם פה ודונם שם נגאלה אדמת העם.

עד מהרה התברר שבארץ ישראל אין די ברכישת קרקעות כדי לממש את הבעלות עליהן. קק”ל, בסיוע אנשי העלייה השנייה, הכשירה את הקרקע לחקלאות והעלתה עליהן יישובים חדשים. בשנת 1904 החלה קק”ל גם במפעל הייעור האדיר שלה, כאשר נטעה באדמות חולדה את העצים הראשונים ביער לכבודו של הרצל, שמת באותה שנה.

כך, כבר בעשור הראשון לייסודה, הפכה קק”ל לגורם ההתיישבותי וליערן של ארץ ישראל. 

עשור שני. 1911 – 1920

כמעט עשר שנים אחרי הקמתה קק”ל  יכולה להתגאות לא רק באדמות שרכשה, אלא גם בסיוע למתיישבי תל אביב, בחווה החקלאית בכנרת, בגימנסיות בתל-אביב ובירושלים ובבית הספר לאמנות “בצלאל” בירושלים. בעשור השני נמשכה התנופה ועל אדמת קק”ל נבנה הטכניון בחיפה.

בשנת 1911, שנה אחרי שיהושע חנקין גאל 3,500 דונם מאדמת עמק יזרעאל, תקעה קק”ל יתד ראשון בעמק בדמותה של חוות מרחביה. חזון גאולת העמק מוכה הביצות הפך למציאות. בשנת 1912 הקימה קק”ל את חוות הניסיונות החקלאית בבן שמן, שבה נערכו הניסיונות הראשונים בעבודת המשק המעורב. זו הייתה היכרות מחודשת של הציונות עם אדמתה.

בעשור השני הפכה קק”ל מעולל לינוקא שכבר יודע ללכת בכוחות עצמו. אנשיה התמחו באורחות החיים של בעלי האדמות הערבים ובנפתולי המשפט הארצישראלי. ערב מלחמת העולם הראשונה הגיע רכושה של קרן קימת ל-16,380 דונם.

מלחמת העולם הראשונה ניתקה את הקרן מיהדות רוסיה. קק”ל החליטה לפנות לארצות הברית, שבה הלך והתגבש הריכוז היהודי הגדול בעולם. כך קרה, שלמרות המלחמה, הגדילה קק”ל את התרומות שזרמו אליה. הכסף שאספה קק”ל סייע ליישוב העברי לשרוד בשנים הקשות של מלחמה ורעב ולפעול לשמירה על המושבות הוותיקות של אנשי העלייה הראשונה.

עשור שלישי. 1921 – 1930

העשור השלישי נפתח ברכישת 50,000 דונם מאדמות עמק יזרעאל. יהושע חנקין חתם על חוזה הרכישה למרות שבקופת קק”ל לא היו הסכומים הדרושים לרכישה. השטח החדש היה גדול פי שניים מכל שטחי קק”ל עד אז. מנחם אוסישקין, “איש הברזל” של הנהלת קק”ל, עזר “להחליק” את העניין. כשהפך ליו”ר (1923), הוביל את רכישת האדמות הגדולות שקק”ל ידעה.

בעשור השלישי פעלה קק”ל בהיקף נרחב להשביח את האדמות שגאלה. סכומים אדירים הושקעו בהכשרת הקרקע ובייבוש ביצות שהיו פזורות על פני שטחים נרחבים. זה היה מעשה נועז. צריך היה דמיון פרוע ונחישות רבה כדי להפוך מים מעופשים, שהיו מקור לקדחת, לשדות פוריים.

קק”ל גם נאלצה לנטוע את יערותה מחדש. מכל היערות שניטעו עד מלחמת העולם הראשונה נותרו רק עצים מעטים. השאר נכרתו על ידי התורכים. יער בלפור, ליד קיבוץ מגדל העמק, הוא אחד היערות שניטעו בעשור הזה. 

בשנת 1927 נוסדה תנועת המורים למען קק”ל. בזכות תנועת המורים הפכה קק”ל ל”משרד החינוך” של היישוב העברי. בסיוע המורים האלה הפכה קק”ל את ט”ו בשבט לחג הנטיעות ואת שבועות לחג הבאת ביכורים, במתכונת המוכרת עד ימינו אלה.

עשור רביעי. 1931 – 1940

בעשור הזה הגיעו לארץ עולים רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית. קק”ל סייעה להם בהיקלטות בארץ ונעזרה בכישרונות הגדולים של העולים, ביניהם צלמים רבים, כדי לתעד את מפעלה.

בשלהי 1935, לאחר רכישת אדמות עמק בית שאן ורכישות נוספות, היו בידי קק”ל 358 אלף דונם אדמה. על אדמות אלה ישבו 108 יישובים.

בימי “המרד הערבי” (מאורעות 1936-39) פתחו הערבים במהומות דמים. היישוב העברי ידע הרוגים רבים. בתגובה, הגבירה קק”ל עוד יותר את קצב עבודתה. מפת הארץ עוטרה ב-60 נקודות יישוב חדשות. כל יישוב כזה נוסד במהירות הבזק. תוך שעות הוקמו צריפים, נמתחו אוהלים, הוקמה חומה והורם מגדל. שיטת היישוב הזו נודעה בשם “חומה ומגדל”.

בשנת 1939 פרסמו הבריטים את “הספר הלבן”, שהגביל את העלייה היהודית לארץ ואת רכישת הקרקעות. התשובה של קק”ל הייתה ייסוד 12 יישובים חדשים בצפון ועליית קיבוץ נגבה על הקרקע, היישוב העברי הדרומי ביותר בארץ לאותם ימים. קק”ל הגיעה למסקנה שעליה לרכוש אדמות בנגב והחלה לעשות זאת במלוא המרץ.

עשור חמישי. 1941 – 1950

העשור החמישי של קק”ל עמד בסימן מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות. קק”ל ריכזה את מירב מאמציה בנגב. קק”ל הכריזה על שנת 1943 כשנת תחייתו של הנגב והעלתה על הקרקע שלושה מצפים: רביבים, גבולות ובית אשל. המצפים היו לא רק יישובים אלא גם תחנות ניסיונות לבחינת גידולים בנגב.

כאשר התברר כי בתכנית חלוקת הארץ של ועדת מוריסון מתכננים לקרוע את הנגב ממדינת ישראל העתידית, הוחלט להגביר את האחיזה בנגב. בתכנית חשאית סייעה קק”ל להעלאת 11 הנקודות בנגב. התכנית הייתה כה סודית, עד כי ביום העלייה על הקרקע, 6 באוקטובר 1946 (מוצאי יום כיפור תש”ז), אפילו המתיישבים לא ידעו לאן יובילו אותם המשאיות. אחרי ארבעה חודשים פתחה קק”ל בעבודות להנחת שני צינורות מים ליישובים החדשים.

בשנת 1947 בחנה ועדת האו”ם מחדש את המצב וקבעה שרובו של הנגב יהיה בתחום המדינה היהודית. לרכישת הקרקעות של קק”ל יש חלק גדול בכך.

משרדי קק”ל בתל אביב אירחו את ישיבת מנהלת העם שבה החליט דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. במשרדים האלה גם נכתבה מגילת העצמאות. עם הקמת המדינה הגיעה רכושה של קק”ל למיליון דונם אדמה.

קק”ל מסרה לחברות השיכון אלפי דונם אדמה שבהן נבנו בשנתיים הראשונות למדינת ישראל 36,000 יחידות דיור. באותם ימים עסקה קק”ל במרץ בסלילת כבישים, ביישור הקרקע ובאספקת מים לשכונות החדשות.

 עשור שישי. 1951 – 1960

בשנים הראשונות לקום המדינה נוצר צורך דחוף לספק מקורות פרנסה לעולים הרבים שהגיעו לארץ. קק”ל הציעה מקומות עבודה בייעור הייתה למעסיק הגדול במדינה. העולים החדשים נטעו וניטעו בארץ ומהיערות האלה נהנים כל תושבי המדינה גם בימינו. אנשי קק”ל עסקו גם בהכשרת הקרקע ליישובים החדשים שצצו באדמת הארץ.  קק”ל פיתחה בעשור הזה אזורי ספר כגון חבל עדולם.

קק”ל נענתה לפניית הממשלה וביצעה את עבודות ייבוש החולה. זה היה גדול המבצעים ההנדסיים שידעה עד אז ישראל. העבודות הניבו יותר מ-50,000 דונם קרקע לחקלאות והולידו גם את שמורת החולה – השמורה הראשונה בישראל. ייבוש החולה הביא לימים גם תופעות אקולוגיות שליליות, דבר שבשעתו לא היה ברור למתכננים.

בשנת 1957 זכתה קק”ל ב”שי”. ג’יימס רוטשילד, בנו של הברון אדמונד רוטשילד, העביר לקק”ל את אדמות הברון שהיו בחזקת חברת ההתיישבות שלו (פיק”א). רכושה הקרקעי של קק”ל עומד מאז על כ-2.5 מיליון דונם. בשנת 1960 נקבע בחוק כי אדמותיה של קק”ל לא יימכרו לעולם.

עשור שביעי. 1961 – 1970

בעשור השביעי התמקדה קק”ל בביצור גבולות הארץ. קק”ל פרצה דרכי ביטחון בגבול לבנון וסוריה, והכשירה את הקרקע ליישובים חדשים. ב-1961 נוסדה אלמגור, הראשונה בהיאחזויות הספר בצפון. כעבור שנה – מעלה הגלבוע, יישוב ראשון מעל לעמק יזרעאל. אחר כך נוסדו יישובים רבים בגבול הלבנון, ביניהם אביבים, דובב, שתולה, זרעית, אדמית ובירנית. התושבים התפרנסו מעבודות ייעור ואחר כך ממטעים בקרקע שקק”ל הכשירה.

קק”ל פעלה גם בדרום הר חברון ונטעה את היער הגדול בישראל דווקא בגבול המדבר. רבים סברו שיער אינו יכול לצמוח בתנאים אלה, אבל זה קורה. אדרבא, כיום מגדלים בין חלקות היער גם מטעי פרי נשירים וכרמי גפנים.

בתקופת הכוננות לקראת מלחמת ששת הימים (1967), עסקו הדחפורים במרץ רב בפילוס דרכים עבור צה”ל. הרמטכ”ל, רב-אלוף יצחק רבין, בירך את קק”ל על פילוס הדרכים, שהקלו את התנועה לכוחות צה”ל. לאחר מלחמת ששת הימים התגייסה קק”ל לפתח אזורים נוספים להתיישבות בערבה, בגליל, בגולן, בעמק הירדן ובגוש עציון. היו אלה דחפורי קק”ל שפילסו בשנת 1969 את הדרך הראשונה לחרמון.

 עשור שמיני. 1971 – 1980

העשור השמיני בתולדות קק”ל נפתח בציון 100 מיליון עצים ביערותיה. לימוד וצבירת ניסיון הביאו לנטיעת יערות מעורבים, ובהם מגוון גדול של מיני עצים. קק”ל גם החלה להקדיש תשומת לב רבה גם לפיתוח החורש הטבעי ולטיפוחו. ממשק היער כלל גם רעייה מבוקרת והפחתת כמות העשבייה, כדי להפחית ככל האפשר את התפרצות השריפות.

קק”ל החלה לפתוח את יערותיה לציבור הנופשים הישראלי. תרבות הפנאי בישראל משתנה. יותר ויותר אנשים מבלים בחניוני היער ומטיילים בשבילים המסומנים. חניונים רבים מוקמים ברחבי ישראל.

בשנת 1975 החלה קק”ל לפתח שני גושי התיישבות חדשים בגליל – גוש תפן וגוש שגב. היישובים החדשים כונו מצפים, בדומה לשלושת המצפים שקק”ל “נטעה” בנגב בשנת 1943. לקראת סוף העשור החלה קק”ל לפתח את חבל הבשור, כדי לאכלס בו את מפוני פתחת רפיח, לקראת פינוי סיני הצפוי בעקבות הסכם השלום עם מצרים.

עשור תשיעי. 1981 – 1990

העשור נפתח בהמשך עבודות ההתיישבות במצפים שבגליל ובמושבי חבל הבשור,  שהולך וקם בחולות הנגב המערבי.  

בעשור הזה גוברת המודעות למאבק במדבור. מדבור הוא תהליך שבו יורדת פוריות הקרקע, תופעה המאיימת על כרבע מקרקעותה העולם. אנשי קק”ל פיתחו שיטות מתקדמות להגברת פוריות הקרקע וממקומות רבים בעולם באים ללמוד כיצד הדבר קורה. אלה השנים שבהם צצים “לימנים” – חורשות קטנות במדבר, המנצלות איסוף מי נגר כדי לצמוח במדבר ללא תוספת השקיה.

המושגים שבהם מדברים עתה הם שמירהת על הסביבה, פיתוח בר קיימא ואיכות סביבה. קק”ל הופכת לגוף הירוק הגדול במדינה. לקראת סוף העשור, בעקבות שנים אחדות של בצורת, החליטה קק”ל לתרום למשק המים בישראל. קק”ל מקימה מאגרים לצורכי השקיה וגם לבילוי בחיק הטבע. כך קמים פארק גולדה ברמת הנגב ופארק ספיר בערבה ובהם אגמי מים בלב המדבר.

בעשור התשיעי מפתחת קק”ל גם מערך כיבוי משוכלל, הכולל 40 מגדלי תצפית לאתרעה מפני שריפות. מדי שנה מכבים היערנים וכוחות הכיבוי כאלף שריפות, שרובן אינו מגיע לידיעת הציבור משום שמשתלטים עליהן עוד לפני שנגרם נזק. למרות זאת, בשנת 1989 משתוללת בכרמל שריפת ענק שמכלה 10,000 דונם יער נטוע ו-40,000 דונם חורש טבעי.

לקראת סוף העשור שוב נקראת קק”ל להכשיר שטחים להקמת שכונות מגורים עבור עולי ברית המועצות ועולי אתיופיה. קק”ל משקיעה 40 אחוזים מתקציבה למטרה זו.

עשור עשירי. 1991 – 2000

כמו בימיה הראשונים של המדינה, קק”ל מעסיקה בראשית העשור העשירי אלפי עולים חדשים בעבודות ייעור ובשיקום אתרים. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לנטיעות באתרי המגורים של העולים, כדי לשפר את איכות החיים ולהקנות תחושה של בית.

קק”ל מתחילה בעשור זה בפעולות בקנה מידה גדול לשיקום גדות הנחלים בישראל, שסבלו מהזנחה של עשרות שנים. נחל אלכסנדר, נחל חדרה, נחל לכיש ואחרים זוכים בפנים חדשות והופים לפארקים שהציבור נהנה לבלות בהם.  

בשנת 1993 שבה קק”ל לעמק החולה. פרויקט שיקום החולה כלל את השבת זרימת המים לערוץ המקורי של הירדן ויצירת אגם בן אלף דונם – אגמון החולה. האגמון נועד לשמור על איכות מי הכנרת מפני חדירת מזהמים הזורמים מעמק החולה. בהזדמנות זו הפכה קק”ל את האגמון לאתר טבע נפלא לציפורים, המושך אליו מאות אלפי חובבי טבע מדי שנה.

בשנת 1995 נרצח יצחק רבין, ראש הממשלה, אירוע שזעזע את המדינה. קק”ל מנציחה את זכרו בפארק בן 25,000 דונם באזור שער הגיא. זהו המרחב שבו פיקד רבין על חטיבת הראל במלחמת העצמאות.

באותה שנה יצא לדרך מפעל “נגב של צמיחה”. קק”ל, יחד עם משרד החקלאות והסוכנות היהודית, פיתחה תשתית עצומה למקורות מים, חממות, פרדסים, כרמי זיתים ואפילו בריכות דגים, שכמותן טרם נראו במדבר. מתכנית זו נהנו כמאה יישובים חקלאיים, שהוכיחו כי בהשקעה נכונה הנגב יכול להיות אסם התבואה של ישראל.

עשור אחד-עשר. 2001 – 2010

בעשור הזה קק”ל  מרחיבה את שיתוף הפעולה עם גורמים בינלאומיים. קק”ל מקדמת את היחסים עם שירות הייעור האמריקאי לקשר המוגדר כחברות וכשותפות ועם גורמים נוספים. קשר מיוחד בתחום משק המים נרקם בין קק”ל ומדינת מניטובה שבקנדה.

הייעור המדברי של קק”ל זוכה לתהילה. מדעני מכון ויצמן מוכיחים שהיער המדברי מסוגל לנטרל גזי חממה בדומה לכל יער אחר באירופה. יערני קק”ל מייצגים את ישראל בוועידות לשינויי האקלים ומדינות רבות מבקשות ללמוד מהם על האופן שבו ניתן לייער אזורים צחיחים.

גם המגמה של פתיחת היערות לציבור משתכללת. הסטטיסטיקה מראה שמדי שנה פוקדים את יערות ישראל כ-12 מיליון מבקרים. קק”ל שוקדת על פתיחת היערות לכלל הציבור. השקעה רבה נעשית בהנגשת היערות, החניונים והשבילים לאנשים בעלי מוגבלות בתנועתם. קק”ל הכשירה גם מאות קילומטרים של דרכי נוף, הפותחים חבלי ארץ חדשים גם לאנשים שאינם בעלי רכב שטח.

בעשור האחרון לפעילותה קק”ל הפכה לגורו של רוכבי האופניים בישראל. קק”ל סימנה ושילטה ביערות ובשטחים הפתוחים מאות קילומטרים של שבילי אופניים, ביניהם שביל אופניים המקשר את תל אביב לירושלים.

תחום נוסף שקק”ל מפתחת בעשור זה הוא היער הקהילתי. קק”ל מפתחת יערות בקרבת היישובים, בהתאם לצרכים של התושבים והרשויות שבקרבת מקום. זוהי מגמה חדשה, שנועדה לשפר את איכות החיים ולענות על צורכי בילוי שעות הפנאי של תושבי הערים בישראל.

ומה הלאה?

מתחילת המאה ה-21 משקיעה קק”ל משאבים רבים בפיתוח בר-קיימא ובשמירת הסביבה. קק”ל, בנוסף על תפקידיה המסורתיים, תשים דגש מיוחד לקירוב הציבור לטבע וליער ולמציאת פתרונות בתחום תרבות הפנאי, שישרתו את המדינה הצפופה בדורות הבאים.